^א המלה ״הכהונה״ הושלמה מכ״י ברלין 1221, מוסקבה 1628, וטיקן 94, וחסרה בכ״י ברסלאו 11 (סרוול 5), וינה 24 (שם חסר גם ״עליו״), פריס 157 (שם חסר ״שיבא ליטול הכהונה עליו״).

^ב המלה ״י״י״ הושלמה מכ״י מוסקבה 1628.

^ג המלים ״אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטורת לפני י״י״ הושלמו מכ״י ברלין 1221, וטיקן 94, מוסקבה 1628.

^ד בכ״י מוסקבה 1628: ״הדיבור״.

^ה עם השלמות מכ״י ברלין 1221, סינסינטי 1, מוסקבה 1628, וטיקן 94. בכ״י לייפציג 1 מופיע פירוש רש״י המקורי: ״ולא יהיה כקרח – כדי שלא יהיה כקרח. כאשר דבר י״י ביד משה לו – [כמו עליו], כמו על קרח. ומהו ביד משה, ולא כתב אל משה, רמז לחלוקין על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו, שנ׳ ויוצאה והנה ידו מצורעת כשלג, ועל כך לקה עוזיה בצרעת.⁠״ וכן גם ברש״י ישעיהו ו׳:ד׳. לפי זה, ״ולא יהיה כקרח״ ו״דבר ה׳⁠ ⁠״ מוסבים על העונש שקיבל קרח, ״לו״ פירושו ״על קרח״, ו״ביד משה״ רומז לעונש הצרעת שבו נענשים החולקים על הכהונה. ר״י קרא חלק על פירוש זה ופירש ש״ולא יהיה כקרח״ ו״דבר ה׳⁠ ⁠״ מוסבים על פעולת הערעור על הכהונה עצמה, ״לו״ פירושו ״על אהרן״, ואין משמעות מיוחדת לביטוי ״ביד משה״. לפי עדותו של ר״י קרא, רש״י אף הודה לדבריו. מסתבר, שרש״י, בעקבות הודאתו, אף חזר ועידכן את פירושו, ואכן בהרבה כ״י ודפוסים של רש״י מופיע פירוש ברש״י שדומה לפירושו של ר״י קרא.
כתוצאה מכך, קשה להפריד בין התוספת של ר״י קרא והפירוש המעודכן של רש״י, ולזהות מה שייך לכל אחד מהם. בכ״י ברסלאו 11 (סרוול 5) וסינסינטי 1 מופיע כל הקטע המופיע לעיל, וברלינר בפליטת סופרים הבין שהקטע כולו שייך לר״י קרא. לפי זה, יש אריכות וכפילות יתר בפירוש. הצעה זו אפשרית, שהרי יש אריכות בהרבה מפירושי ר״י קרא (ובניגוד לפירושי רשב״ם שהם בתכלית הקיצור). אולם, מכיוון שאף בכ״י אלו לא ברור מהיכן מתחילים דברי ר״י קרא, אפשר שחלק מהקטע הוא פרי קולמוסו של רש״י לאחר שעידכן את פירושו. אכן בכ״י ברלין 1221, פיזרו 16, וכ״י וינה 24 מופיע פירושו של ר״י קרא רק מ״כאשר דיבר י״י ביד משה לו – כמו עליו שנכרתה״. והשוו כ״י מוסקבה 1628 מופיע גם הפירוש של ״אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא – שיבא ויערער על הכהונה״ ואז הוא ממשיך כמו כ״י ברלין וכ״י וינה. [אולם, לא ברור אם יש כאן השמטה ע״י הדומות (״כאשר דיבר... כאשר דיבר״) או שרק אלו הם דברי ר״י קרא.] ועיינו בכ״י ברסלאו 102 (סרוול 12) וכ״י ברסלאו 10 (סרוול 7) שבהם מופיע רק קיצור הפירוש במשפט אחד בשם ״ויש פותרין״. ועיינו בכ״י פריס 157 שבו מופיע גם הנוסח הארוך וגם הנוסח הקצר כשביניהם מופיע פירוש רש״י המקורי.